חיפשנו מקום לינה בדרום יחד עם אלי ולורן. אחרי שגילינו שכל מקום נורמאלי כבר מלא עברנו לאופציה של ליפול על אנשים. הילי ואיתמר שמחו לארח אותנו בביתם הריק (הם היו בדרך לצפון) אך לבסוף אח של אלי, יוסי, התנדב לקבל בביתו אשר באשכולות את חבורת ההומלסים ע"ב full board. האמת שהוא עשה טעות גדולה עם כמויות האוכל והאירוח כי עכשיו אנחנו נרצה לבוא כל שבוע.אז אחרי שעלינו איזה 5 ק"ג בארוחת הערב רבת משתתפים + מיני בצקים כגון ג'חנון ואחרים לארוחת בוקר התחלנו להיתגלגל לכיוון המכתש הגדול.
במכתש ביצענו מחקר אנתרופולוגי על יצר האדם לנסוע איזה 150 ק"מ ממרכז הארץ רק כדי למלא בקבוקים, צינצנות, דליים ובאלות בחול ציבעוני. האמת היא שאלה די התלהבה מכל העניין הזה ומילאה איזה שלושה-ארבעה בקבוקים או כלי כיבול אחרים. את כלי הזכוכית היפה ביותר היא הביאה איתה למחרת לגן………טוב, ברור שהוא לא חזר משם שלם נכון?
מכיוון שכבר עברו איזה שעתיים מארוחת הבוקר דלת הקלוריות שלנו עברנו לחלק הקולינרי ע"מ להתכונן למסע המפרך באיזור עין יורקעם.
בעין יורקעם עשינו (חלקנו) הליכה עד לנקודת תצפית יפה לעבר הנחל המתחתר עמוק לרגלינו (נחל חתירה)
ולאחר משחק מחבואים אתגרי עם אלה חזרנו למכוניות כדי לשבת על סיר הבשר. יוסי הכין לנו סיר ענק שהתבשל כל הלילה עם אורז, עוף ושאר מיני יאמי אחרים. נזכרתי בסיר דומה שהוא הביא לפני שנים רבות שנסענו לראות שיטפונות בבירכת צפירה אשר בנחל צאלים.
עייפים ועגולים התחלנו את דרכנו חזרה להוד השרון והבטחנו שוב…………..מחר מתחילים דיאטה.
חוויות וסיפורים של הזמוראים 